החלטה בתיק ו"ע 16761-04-11

האשם ח'טיב, שופט בכיר (בדימוס) יו"ר הוועדה:

בפנינו ערר על החלטת המשיב מנהל מיסוי מקרקעין בנצרת (להלן: "המשיב" ) שניתנה בהשגה, שהוגשה לו ע"י העורר מר דב הלר (להלן: "העורר")

רקע הדברים

1.    ביום 3.3.08 התקשר העורר בעסקת קומבנציה ביחס למקרקעין המזוהים כחלקה 25 גוש 11183 מאדמות רמת ישי.

ע"פ עסקת הקומבנציה קיבל העורר 4 יחידות דיור בשטח כולל של 697 מ"ר ברוטו.

2.    במסגרת מיסוי עסקת הקומבנציה, נקבע שווי המכירה, דהיינו עלות בניית ארבע הדירות שהעורר קיבל בתמורה למכירת חלק מהקרקע שבבעלותו, בסכום של 1,500,000 ש"ח.

3.    ביום 16.9.09 מכר העורר לה"ה טל פרידה ו- פאול, אחת מארבעת הדירות שקיבל בעסקת הקומבנציה, שטח הדירה הנמכרת הינו 120 מ"ר לערך (נטו) ועל מכירה זו הוגשו ע"י המוכר והקונים הצהרה בהתאם לחוק,שקיבלה מס' שומה 109102962.

4.    ביום 1.3.2010 הוציא המשיב, שומה בגין המכר הנ"ל , ע"פ השומה נקבע שוי המכירה בסכום של -. 850,000 ש"ח, בהתאם למה שהוצהר ע"י הצדדים לעסקה שווי רכישת הקרקע נקבע בסכום של -. 67,645 ש"ח נכון ליום 9.11.2005 ואילו את הוצאות בנית דירת המגורים קבע המשיב בסך של -. 375,000 ש"ח שהותרו בניכוי לצורך חישוב יתרת הרכישה.

ע"פ שומה זו חוייב העורר בתשלום מס שבח מקרקעין בסכום של 74586 ש"ח.

5.         על השומה הנ"ל הגיש העורר השגה מכח סעיף 87 לחוק מיסוי מקרקעין, ( שבח ורכישה )

             תשכ"ג - 1963, ( להלן "חוק מיסוי מקרקעין" ) זאת ככל שמדובר בקביעת סכום הרכישה,   

              וטען כי שווי הרכישה הינו סך של 561,563 ש"ח ולא כפי שהמשיב קבע.

6.         המשיב דחה את ההשגה, ולא זו אלא אף ערך חישוב חדש של השומה, כנספח להחלטה בהשגה,  וע"פ חישוב זה, שינה המשיב את סכום עלויות בניית הדירה, ובמקום סך של -. 375,000 ש"ח שקבע קודם לכן ע"פ השומה , הוא קבע הוצאות אלה בסכום של -. 259,200 ש"ח,  כתוצאה מכך

            עלה סכום מס שבח מקרקעין לסך 99,425,17 ש"ח במקום 74,586 ש"ח ; על כך הערר שבפנינו.

טענות העורר:

7.         טענה ראשונה שהעורר טוען הינה כי למשיב לא היתה סמכות לתקן את השומה וכי המשיב עצמו לא ציין בהחלטתו לתיקון השומה, כל נימוק המצדיק את התיקון , העורר מדגיש כי הוא שילם את מלוא המס שנדרש לשלמו ע"פ השומה המקורית ואף קיבל אישור המשיב לביצוע העברת הדירה ורישומה ע"ש הקונים.

8.         לגופו של ענין טען העורר, כי במסגרת עסקת הקומבנציה, קבע המשיב את עלויות הבניה של ארבעת הדירות יחדיו ,שהעורר קיבל ע"פ עסקה זו, בסכום של 1,500,000 ש"ח משמע שעלות הבניה של כ"א מהדירות עומד ע"ס-.375,000 ש"ח ולא היה כל מקום להפחית עלויות אלה ולהעמידן על סכום של -. 259,000 ש"ח כפי שעשה המשיב במסגרת החלטתו בהשגה , ב"כ העורר המשיך וטען בהקשר זה,  כי גם העדה מטעם המשיב, שמאית המקרקעין הגב' אתי זיו בחוות דעתה ובעדותה בפני הועדה הגיעה למסקנה כי עלויות הבניה עומדות ע"ס-. 349,000 ש"ח והיתה קרובה יותר לסכום אותו תבע העורר, מאשר לסכום שנקבע ע"י המשיב במסגרת החלטתו לתיקון השומה.

9.         מנגד טען ב"כ העורר כי תכלית חוק מיסוי מקרקעין הינה למסות את הרווח שצמח לבעל המקרקעין, וכי ע"מ שהעורר יזכה בניכווים שהוציא להשבחת המקרקעין עליו להמציא תיעוד לכך, דבר שהעורר לא עשה.

ב"כ המשיב, מדגיש כי העורר נמנע מלהעיד או להביא ראיות כל שהן מצידו, בענין עלויות הבניה ועל כן מבקש הוא, בהתאם להלכה המשפטית המושרשת, לפרש המנעות זו זה לרעת העורר.